החלטה בתיק ת"א 59730-07

בפניי בקשה מטעם התובע לפטור אותו מתשלום אגרה ולהורות על החזרת האגרה שכבר שולמה על ידו עם פתיחת התיק.

העובדות הצריכות לעניין :

1.       עסקינן בתביעה לנזקי גוף מכוח פקודת הנזיקין שהגיש התובע כנגד המדינה בטענה לרשלנות.

2.       לאחר שהתקיימו שלושה דיוני קדם משפט והוגשו בקשות ביניים לרבות בקשה לתיקון כתב התביעה, שהתקבלה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התביעה תידחה ללא צו להוצאות תוך שלתובע שמורה הזכות לתבוע את נזקיו מכוח חוק פיצוי לנפגעי הגזזת, התשנ"ד-1994, אם וככל שחוק זה יחול עליו (להלן: "הסכם הפשרה").

3.       ביום 1.5.12 קיבל הסכם הפשרה תוקף של פס"ד כאשר במסגרת פסה"ד נקבע, בין השאר, כי  האגרות ישולמו בהתאם לקבוע התקנות.

טענות הצדדים :

4.       התובע השתית את בקשתו על שני נימוקים. האחד - טכני ולפיו הסכמתו למשוך את התביעה על אף נזקיו חסכה זמן שיפוטי יקר. השני - משפטי ולפיו פטור מאגרה היא תוצאה מתבקשת לנוכח הוראות תקנה 6(ב)(2) ולחילופין תקנה 6(ג)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

5.       הנתבעת מאידך חילקה את תשובתה לשניים:

          5.1          ככל שבקשת התובע מכוונת לפטור מתשלום יתרת האגרה - היא הסכימה וזאת לאור הקבוע בתקנה 5(ב)(2) או 14(ב) לתקנות האגרות.

          5.2          באשר לבקשה להחזר האגרה שכבר שולמה עם פתיחת התביעה - היא התנגדה.

6.       לטענת הנתבעת מאחר והתביעה ענינה נזקי גוף תקנה 5 ולא תקנה 6 לתקנות האגרות היא

          הרלוונטית לענייננו. בכל מקרה -  גם תקנה 5  אינה מסדירה החזר אגרה שכבר שולמה אלא

          עוסקת רק מתן פטור מאגרה עתידית ולכן, מאחר והתקנה קובעת כי מסכום האגרה ששולמה

          ינוכה הסכום הנקוב בפרט 34 לתוספת (קרי: סך של 686 ש"ח), הרי שהסכום ששולם  בפועל

          בעת הגשת התביעה (587 ש"ח) נבלע ממילא בסכום שיש לנכות כאמור.

7.       לאור עמדת הנתבעת באשר לפטור מיתרת אגרה, הרי שהדיון שלהלן יתמקד אך ורק בבקשה להשבת האגרה שכבר שולמה עם הגשת התביעה.

המסגרת המשפטית:

  8.       נקודת המוצא הינה, כי תנאי לפתיחת הליך משפטי הינו תשלום אגרה. למדים זאת מלשון תקנה 2(ג) לתקנות האגרות:

  "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או